דייג קלמארי וסבידה

כולנו מכירים את היצורים המיוחדים הללו בשמות הנ"ל אך בעצם השמות הנכונים שלהם הם דיונון (סבידה) ודיונון רחף (קלמארי) יצורים שלעיתים הדייגים אוהבים לקרוא להם בשמות כמו חייזרים, יצורים מעולם אחר והם אכן כאלה, יצורים חסרי חוליות מאוד חכמים מגיעים לחופינו בעיקר כשטמפרטורת המים מגיעה ל 23 מעלות ואף פחות כדי להתרבות.

הם ניזונים מדגים, סרטנים, שרימפס ואף טורפים בני מינם. אני מניח שהשמות שלהם ניתנו להם בעקבות התנהגותם הדיונון (סבידה), ודיונון רחף כאשר הדיונון נמצא בעיקר צמוד לקרקע ובין הסלעים והדיונון רחף(קלמארי) על פני המים מרחף לו.

שיטה ודייג של הדיונונים

אז כמו שאמרתי ט"מ מים 23-24 מעלות חודש אוקטובר נובמבר הם מגיעים בכמויות לחופינו. ציוד – זירזור. הרבה אוהבים לדוג אותם עם מקל אולטרא לייט עם כל המשתמע מכך חוט דק רולר קטן . אני דווקא הולך על מקל כבד יותר עד 42 גרם כי לעיתים קרובות אני דג אותם ממקומות גבוהים ויש גדולים אז עדיף לי .

השיטה – בישראל שמתי לב שהדייגים שמטרגטים אותם לא ממש מתאמצים זורקים את הדמוי ומגלגלים לאט לאט על הרצפה (גם בשיטה הזו יש תוצאות (בעיקר סבידות). כשהתחלתי לדוג אותם (בעיקר קלמרי אותם אני אוהב יותר) ניסיתי להבין מה גורם להם לתקוף. צפיתי בהמון סירטוני יוטיוב (בעיקר של היפנים) והבנתי שהקלמארי אוהבים שרימפס לכן בעיקר מטרגטים אותם עם דמוי שרימפס המוכר עם הסיכות .

אם תסתכלו על השרימפס בים וצורת השחייה שלו תראו שהוא נותן ספרינטים ומיד עוצר מין תנועה מהירה ועצירה פתאומית. היפנים לא פריירים הבינו את זה לכן כשאתם דגים קלמארי וגם סבידה התנועתיות של הדמוי חשובה מאוד והיא הגורם המרכזי לתקיפה . הביצוע – מטילים של הדמוי רחוק כמה שאפשר, ממתינים שיגיע לקרקע, מיישרים מותחים חוט ואז בתנועות מהירות חמש או שש הקפצות ושחרור הורדת המקל למטה והמתנה של מס שניות שהדמוי ירד שוב לקרקע. מבטיח לכם תיהיה לכם תקיפה .

לדיונונים שלנו יש שתי זרועות תקיפה כאשר בקצה שלהם מין מדבקות עם חומר דביק אותם הם שולחים לעבר המטרה תופסים אותה ומביאים ישר לפה (מקור) כדי לאכול, לכן כשאתם מרגישים תקיפה תמתינו מס שניות שהוא יקח את הדמוי למקור ויסתבך עם הסיכות גם בגופו וכך לא תיהיה בריחה.
בהצלחה לכולם חברים.
מחבר: מוטי מלול