נושא: שינוי תוואי החוף

לרשות אוכלוסיית החי הימי וחובבי ים למינהם עומדים לכאורה 190 ק"מ של חופים שכל מדינה שפויה היתה מגנה על קיומם בחירוף נפש.במהלך השנים רק כשליש מהחופים נשאר פתוח לציבור וחופשי מהפרעה אנושית ופרויקטים שונים (צבא, נמלים, מעגנות, תחנות כוח ותעשיה) כשחלקם משפיעים בצורה ניכרת על היצורים הימיים.

בנוסף לפרויקטים העיקריים נבנו בחלק גדול מהחופים הציבוריים שוברי גלים ובחלק מהמקומות מזחי בטון הניצבים לחוף כמו בנהריה בת-ים ועוד.

לידיעת ציבור המתרחצים והדגים
חוף הים מהווה כעין בית יולדות למרבית הדגים המצויים לאורך חופי הארץ. החופים כוללים אזורים מסולעים בטבלאות גידוד (ריפים), שפכי נחלים, בריכות מים רדודות ו'סתם' רצועות חוף חולי. אבל לא רק איזורי הטלה חמימים שקטים ומוגנים מספק החוף, החוף מספק מצרך הכרחי לקיומו של כל בעל חיים- מקור מזון.

אור שמש ומים שקטים
שילוב של אור שמש ישיר ומים ומצע גידול יציב וחמים מאפשר את קיומם של מגוון אורגניזמים ויצורים ימיים מיקרוסקופיים החיוניים לשרשרת המזון הימית שבראשה אוכלוסיות הדגים. קיומם של מגוון יצורים ((Biodiversityרחב ועשיר תומך בכל מארג החיים הימיים ומאפשר יכולת עמידה בשינויים וסכנות שונות.

תנועת המזון
היצורים הזעירים לרוב מתרבים בעת שפל או ע"י חשיפה לחום שמש ישיר ומועברים חזרה למים בגאות ובסערות וכך מעשירים את הסביבה המימית במקורות מזון. בנוסף צאצאי דגים הקיימים באזור החוף בעומקים שונים מהווים מזון לזני דגים טורפים.

שינויים בהרגלי הזרימה
החול מגיע לחופינו ע"י זרם דרומי הנע לאורך החוף מכיוון מצרים צפונה. החיים בקרבת החוף מושפעים ממחזורי שפל וגאות יומיים וגם ממחזורי כיסוי החול וחשיפת הסלעים העונתית. חסימת זרימת החול משפיעה בצורה דרסטית על החופים.
נמלים, מרינות, מזחים ושוברי גלים מונעים תנועת חול רציפה כך שבחלק מהחופים קיימת תופעת העמקה וחשיפת סלעים וחלק אחר מתמלא בחול 'תקוע' שאינו מתקדם בטבעיות הלאה. אזורים מושפעים במיוחד ניתן למצוא בכל חוף הצמוד מצפון למכשול כלשהו. העדר החול ניכר בעיקר באזורי החוף הצפוניים לדוגמא-קריסת המצוקים בחוף אשקלון.

מי הזיז את הדגה שלי
חסימת תוואי החול ושינוי מבנה החופים מביא להעלמות מקורות מזון בחופים אלה ושינוי חד במגוון היצורים (biodiversity ) ומהווה פגיעה במארג החיים הימי ( ecosystem) -כולל דגים טורפים ודגי פיתיון.
יהיו חכמולוגים שיטענו 'מה זה כבר משנה ?' אז במקום אחד יהיה יותר חול ובמקום אחר יותר עומק וסלעים חשופים. התשובה לטענה היא פשוטה– דמיינו שיש לכם ילדים להאכיל ומישהו הזיז את המקרר או את הסופר-מרקט מחוץ להישג ידכם.

בונים ובוכים
רוב הפרויקטים שבדוגמאות בראש הדף נבנו לפני עשרות שנים אך תוצאות ההשפעה המצטברת נראות רק בשנים האחרונות, כשעיקר הנזקים למיזמי נדל"ן מטבע הדברים הם שעושים את מירב הכותרות. למראית עין, הסביבה הימית סופגת הכל…

סוף מעשה במחשבה תחילה
על המחוקק להורות בחוק על עצירת מיזמים דומים ועל בדיקה מקיפה של כל תוצאותיה של חסימת נדידת החולות צפונה על הסביבה הימית והחופים -ולא רק לכדי לצמצם נזקי נדל"ן.
עד לקבלת תוצאות חד משמעיות, ויארך המחקר ככל שיארך-אסור לתת כל היתר לפרויקט דומה כי בדיוק כמו במקרים של השכונות בגעש, ארסוף וצפון אשקלון- את תוצאותיו נראה רק כשכבר יהיה מאוחר מדי.