נושא: האיים המלדיביים - פנטזיית דייג

לכל דייג יש פנטזיה פרטית משלו. הפנטזיה שלי נולדה לפני כשנה בפגישה אקראית על החוף עם צמד דייגים שחזרו מהמלדיביים. במשך שעתיים האזנתי לתיאורי דיג מעולם האקסטרים בידיעה מוזרה שאני עומד להיות שם.



לאחר שבוע של דיג מיאכטה מוקף מים בגווני טורקיז ודגים בגדלים מרשימים, נשאר מהפנטזיה טעם של עוד. זה לא שהתבטלנו...דגנו בארבע סגנונות נון סטופ במשך יום ולילה: פופינג, גי'גינג, טרולינג ובולוס. הידיעה שהאוקיינוס מתחת לרגליים שוקק חיים ודגים טורפים לעומת היובש בארץ, הפכה אותנו ליחידת ביצוע תאבת אקשן.

למרות כאב הפרידה מ- 4,000 דולר ותנאי ים מאתגרים, כבר ב- Travelly הראשון שהתחבר לחכת הג'יגינג שלי הבנתי שההחלטה לצאת למלדיביים היתה נכונה. זה רק אתה, הכחול הפסטורלי שמסביב והדג שמאיים לשבור את החכה הרחק למטה...והצעקות והעצות של הצוות והחברים.

האדרנלין בספינה עמוסת דייגים נוסק מעלה עם כל כיפוף חכה. כל ניקור עדין בבולוס לילה מקפיץ את כולנו מהכיסא, כל צללית של Travelly שעולה לתקיפה בפופינג מלווה בצעקות עידוד מהצוות – coming-coming-coming ואחרי התפיסה טירוף חושים, ולאף אחד אין חשק להוריד את הכפפות ולשלוף מצלמה ולתעד. אוטומטית אתה מאיץ את החזרת הפופר בניסיון להביא את הדג הבא מהשונית לעוד סדרה של הטלות. אולי זה נשמע מתיש והכתפיים באמת נגמרות, אבל מסתבר שהשילוב בין ציוד דיג נוצץ, ים כחול ואקשן תמיד נגמר בחיוכים.

כדאי לצאת עם חברה איכותיים, הרכב האנשים על כלי ימי הוא קריטי. היאכטה שהפלגנו בה היתה באמת מרווחת עם חדר פרטי לכל דייג, אבל בכל זאת מדובר על שבוע די אינטנסיבי על הים ולצאת עם צנונים זה לא מומלץ. כל היום דגים יחד, עוזרים עם הציוד ואוכלים את המיטב שהשף הכין מהשלל שנתפס- כולל סשימי טונה ששחה לפני כמה דקות במים.


ההרכב הפותח שלנו התגלה כנבחרת של מענטשים אוהבי ים, בעלי חוש הומור, חיבה חסרת עכבות לשירה בציבור וקיבת טיטניום. גם בגלים של היום הראשון שהגנרטור שבק חיים והמטבח הפך למקום מסוכן תועדו רק שני מקרי הקאה והבחילה ממחלת הים חלפה לרובנו עם המעבר מהים הפתוח לתוך האטול המוגן. הלכה הבחילה ונשארו הדאחקות שרק מי שהיה שם יבין. לא תקראו כאן אף מילה על מלמולים בשפות זרות, תחינות ושבועות לאל הים והפריצה של פרנק סינטרה לבמה... (התמונות נשארו בגניזה בהמלצת סוכן הביטוח) בקיצור בחירה מצויינת של אנשים.

לקפטן וצוות הספינה תפקיד חשוב בהתמודדות עם העגינה והניווט בין השוניות והשפעה ישירה על כמות השלל. צוות מיומן יביא אותך בתזמון מדוייק למקום הנכון- ובים המרחקים מקבלים משמעות. עם שישה דייגים עם פתיל קצר על הסיפון והגג שממתינים להטלה ולפיצוץ הבא מהמים, הזוויות והמהירות הופכות לחשובות מאוד. בדיוק בשביל זה הגענו ממרחק של אלפי קילומטרים. הצוות שלנו הכיר היטב את נקודות הדיג ולרוב ידע להתקרב לשונית ולאפשר דיג אפקטיבי.

מסע הדייג במלדיבים נצרב כחוויה מיוחדת עמוסת אירועים ומראות ייחודיים. תפסנו דגים שלא רואים בישראל ושטפנו את העיניים בגווני הטורקיז בהפלגה עד לנקודת הדיג הבאה. בערך כל מה שדייג חולם עליו. אמנם קצת יקר ותמיד יש עניינים דחופים אחרים, אבל ישנם דברים בחיים שחייבים לעשות -לפחות פעם אחת.

הקרדיט לתמונות מגיע לעמי שטרח ופיקס וסחב עדשות וערך גי'גות של חומר איכותי למשתמשים כבדים.

המלדיבים היא מדינה מוסלמית שמשתרעת על אלף איים - Maldives מערבית לסרי לנקה ומתקיימת מתיירות ודיג. הדרך הזולה להגיע היא דרך טיסת קישור לירדן, משם לסרי לנקה ומשם למאלה, העיר הבירה של המלדיבים. עם טיסות הקונקשין וההמתנה מדובר על כמעט יום של טיסות, אבל המסע הארוך משתלם.


הצבעים במלדיביים מהממים ביופיים וכבר במעבר בין האפרוריות של הטרמינל המיושן לנמל המיניאטורי עם מי התכלת עלו בי רעיונות לגבי המקום שבו כדאי להעביר את הפנסיה- אם רק היה אפשר לקרוא את השלטים. השפה המקומית מוזרה לעין והאוזן, והתקשורת עם המעטים שיודעים אנגלית מאתגרת מאוד. טיפ: אל תשאל שאלות מנחות, לרוב התשובה תהייה YES.

סירות הם הדבר הראשון שפוגשים במלדיבים ושירות טקסי ימי הוא הדרך המהירה לשינוע סחורות ואנשים בין האיים. רוב האיים קטנים ואורכו של האי הגדול של עיר הבירה הוא כשני קילומטר. יש מעט אדמה פנויה למגורים, תעשיה או גידולים חקלאיים ובכלל הכל שטוח וקטן במלדיביים, גם הקומה הממוצעת של המקומיים.

המלדיביים מורכבים מעשרה אטולים המשמשים כמחוזות הרפובליקה. האטול נקרא על שם האי הגדול בקבוצת איים ומשמש כמרכז אזורי. סביב כל אטול משתרעת שונית אלמוגים שחוצצת בין האיים שבאטול לבין האוקיינוס ההודי ויוצרת אזור של מים שקטים וצלולים.



עומק המים הממוצע בתוך האטול מגיע ל- 50 מטר ועבור רוב הטורפים הימיים זה מספיק. לחלק מהאטולים יש מספר תעלות שמקשרות בין השונית לים הפתוח ומהוות אזורי מועדים לפורענות או פנטזיות- תלוי בדייג ובציוד.

בתוך האטולים משתרעים איים קטנים ושטוחים. האיים הרדודים מורכבים משונית המקיפה אזור חולי שלפעמים שקוע מתחת למים. ליד השונית בהפרש הגובה בין מים עמוקים לרדודים מתקיים מגוון ימי מרשים ולהקות עצומות של דגי פתיון. את רוב האקשן בטיול חווינו בנקודות דיג חמות מסוג זה.



תיירות הדיג במלדיביים עדיין בתולית ואין הרבה יאכטות ייעודיות שמאובזרות במיוחד לדיג וה- Sport Fishing מתמקד בעיקר בדיג פופינג וטרולינג. לפופינג כדאי להגיע בכושר- מדובר בפעילות סיזיפית של הטלה והחזרת פיתיון Top Water במשקלים של 150 גרם תוך כדי תנועת הסירה. את כמות ההטלות אפשר להפחית אחרי שיודעים מה לחפש ואיפה. בכל מקרה תזיעו ותרגישו היטב את הידיים.

ההשפרצות מהפופר מושכות מהקרקעית לפני המים השלווים דגי טרף מסוגים וגדלים שונים. הצוות לפעמים רואה את הסתערות הטורף שניות לפני התקיפה ומלווה את הדרמה בצעקות שמטריפות את היפנים שמגיעים בעיקר בשביל הטונות. במים הצלולים אפשר לראות חלק מהתקיפות גם ממרחק של 50 מטר.

במקרה של דג גדול תמיד יצוץ לידך מישהו שיחזיק בחגורת הבטן כדי לוודא שאתה והציוד לא תיפגשו עם המים באופן בלתי נשלט ולטורפים ששוחים למטה יש כוח שמפיק מהרולרים מנגינות ערבות לאוזניים ישראליות שרגילות למרמירים.



אופן העבודה בפופינג הוא שיוט מקביל לשונית במרחק של 30-80 מטר והטלה של הפופר קרוב ככל האפשר לשפת השונית. את ההחזרה לכיוון היאכטה שממשיכה להתקדם לאט מבצעים בהתזות שמניסות להעיר את השדים מלמטה. זריקה נלהבת מדי והפופר עלול להתקע על הריף. במקרה כזה הצוות יורד עם הדינגי (סירת שירות ) ומשחרר את העוגן הקטן, את החוטים אי אפשר לקרוע בידיים. טרולינג אפשר לעשות בהפלגות ארוכות בין נקודות דיג עם רתמות, דמויי דג ודמויי קלמארי וורודים וירוקים.

עם רדת החשיכה יש איסור תנועה בתוך האטולים בגלל השוניות וזה הזמן המתאים לבולוס. כדאי להימנע מהנחת הפתיון על הקרקעית. קרקעית האטולים עשויה משוניות אלמוגים ושחרור כוחני של ריג תקוע יפגע בשונית ולרוב הריג לא יחזור. גם הצפיה בכוכבים ללא מקור אור קרוב מומלצת.

בלילה, לאור הלבן בירכתיים נמשכים להקות ביזרי שמושכות להקות של טוניות כחולות, כרישים, דיונונים כתומים ענקיים ונחשי מים מוזהבים ארסיים. רחצה לילית כנראה שלא תעשה.

ג'יגינג עושים בעיקר בנתיבי הזרמים החזקים שנמצאים בפתחי שוניות ובתעלות שמחברות בין האטולים לים הפתוח. הבעיה במקומות האלה הם זרם חזק שיוצר קושי בעבודה עם ג'יג ורטיקלי. השיניים של חלק מהטורפים חדות כתער וכל שוק לידר מועד לפורענות. מומלץ להגיע עם ציוד רזרבי כגיבוי מהסיבה הזאת.

אפשר לעשות גם ג'יגינג ופופינג לילי אם נשאר כוח. ההטלה הראשונה של פופר זרחני לעלטה הכבדה של הים העלתה Travelly יפיפוף של 15 קילו שתקף את הפופר עם הנחיתה עוד לפני משיכות ההחזרה. התגובה של יובל מהסיפון החשוך למעלה היתה צחוק של אחד שזכה בלוטו פעם שניה.

הזרמים והפרשי הגבהים בין בית הגידול סביב לשונית מושכים טורפים בעלי מהירות ועוצמה מהפנטים. טונות, Travelly, Snapper, לוקוסים, כרישים, Wahho עם שיניים מפלצתיות, Sale Fish -ואפילו דולפינים שליוו את חרטום היאכטה בתנועה אלגנטית.



לחלק גדול מהטורפים אין מעצור גדילה ותיאורטית אתה עלול למצוא את עצמך מחובר דרך חכה גם למפלצות במשקל מעל 100 ק"ג. אבל גם- Giant Travelly של 15 ק"ג 'בלבד' יכול למלא כל דייג במינון אדרנלין אסור וימלא את שרירי הזרועות בחומצת חלב. דג חזק ועקשן.



המראה של שיני ה- Dog tooth Tuna יגרום לך להבין מהר מאוד שלא מתעסקים עם הדגים בידיים. מלתעות עמוסות ניבים, עור מחוספס (כרישים, ורד סנפרים) וקוצים רעילים הם סיבה טובה לתת לצוות של היאכטה לבוא לעזור. תן להם לטפל בדגים, הם מנוסים, מכירים את המינים המקומיים ויודעים כיצד להתנהג איתם. בכל מקרה, הדג היחידי שתרצה לנשק מקרוב הוא ה- Giant travelly.


ה Giant travelly הוא טורף חזק בעל מהירות מסחררת אבל הדבר שהפך אותו ליקיר הדייגים הוא צורת התקיפה ב- Top Water ובמיוחד בפופינג. הוא מגיע לפופר מאחור חובט בו עם המצח בזינוק מהצד ובעשיריות שניה חוזר ולנגוס בדג ההמום.




הפיצוצים או הספלאשים על פני המים הפכו אותו לספק אדרלנין וכוכב 'תמונות לנכדים' ואין לו בעיה להצטלם עם יפנים, אמריקאים או ישראלים. ברגע שהוא יוצא מהמים הוא פשוט קופא בניגוד לריקוד המוות של הטונות וניסיונות הנשיכה של ה Wahoo. את ה- Giant travelly החזרנו תמיד למים. השאר, ה- Big eye Travelly ,Red Snappers וחלק מהטונות הם מעדנים וגם צריך לאכול משהו מדי פעם.

לא חייבים להגיע עם Shimano Stella למלדיבים, אפשר 'להסתפק' גם ברולר כמו- Daiwa Saltist 6000h אבל חייבים להקפיד ולהתאים את הציוד לגודל הדגים. סט של חכת חוף ממוצעת עם חוט 40 ורולר שמספיק לסרגוסים בחופי ישראל לא ישרדו את הדג הראשון.



המלדיביים שופעים דגים עם הרבה כוחות סנפיר, חלקם מפלצות שיעלו עשן מהרולרים הכי חזקים, וחכות נשברו לא פעם. לא משנה באיזה סגנון דיג משתמשים- הציוד למדליבים חייב להיות אמין, מאסיבי ונוח, במיוחד כשמדובר בדיג שוחק כמו- popping ו- jigging.



הגענו מצויידים בשלושה סטים נפרדים של חכה ורולר לכל סגנון דיג- בולוס, ג'יגינג, ופופינג. חלק הגיע גם עם ציוד טרולינג. בגלל האינטנסיביות של הדיג, מומלץ לדוג עם סטים נפרדים ומוכנים מראש לכל סגנון דיג. הקפטן מנווט או נמצא בדריפט בין הספוטים ואין זמן לבצע קשירות בתנאי מעבדה ולהחליף סטים או ריגים שונים.



כדאי להגיע מוכן ומצוייד מישראל ולא מומלץ לדחות ולקנות ברגע האחרון במלדיבים. ציוד אפשר להשיג רק בחנויות דיג בעיר הבירה על האי הראשי, והמבחר די מצומצם ויקר. חוץ מזה רוב הזמן תהייה במרחק הפלגה ניכר מהאי וחזרה בגלל כמה סוויבלים לא ריאלית.

הבסיס לכל סט הוא חכה שעשויה מ blank מתאים למשקלי ההטלה ועומס לחצים מכובד. את החכות אורזים במנשאים קשיחים מוכנים או שמייצרים מצינורות אינסטלציה. הסבלים בנמלי התעופה ממש מתעללים במזוודות והציוד והסיכוי שחכה ללא הגנה תגיע שלמה קלוש למדי.

הרולר צריך להכיל 300-400 יארד של חוטי בד בחוזק של 60 ליברה לקריעה עם קלאץ' שבולם 15 קילו ומעלה. כדאי להשקיע בידיות נוחות לפופינג וג'גינג. מומלץ לעבוד שוק לידר עם מקדם בטיחות גבוה. ציוד היקפי כמו פופרים, קרסים, גי'גים, כפפות,פלאייר ארוך וחגורת גב עם תושבת לחכה הם חלק בלתי נפרד מהעניין.

זה לא זול, מדובר בהוצאה של כמה אלפי שקלים נכבדים עבור חכות, רולרים, דמויים לטרולינג, גי'גים, פופינג ואביזרי בולוס שלא לדבר על גיבויים וכדאי לעבוד עם רשימה מסודרת ולא לשכוח כלום. למרות שתמיד אפשר לבקש מהחברים, ללא ציוד מתאים כל הטיול עלול לרדת לטמיון.



עשרה טיפים לסיום

1. להכין רשימת ציוד מפורטת ורצוי שמישהו עם ניסיון מהקבוצה ירכז את הנושא.
2. לשים לב למשקל שעולה למטוס. הסתדרנו עם החריגות רק כי יצאנו כקבוצה.
3. בדיקה כפולה של קשירות שאפשר להכין כבר מהבית יכולה לחסוך עוגמת נפש.
4. ביאכטה אין אפשרות לתקן ציוד או לקנות חדש. כתבו על זה שיר: גיבויים זה שמחה, גיבויים זה ברכה.
5. טיפ לילי: כדאי להביא דמויים לקלמארי. דיונון טרי על קרס בינונית בגודל 2\0 יכול למלא דלי גדול של Red Sanppers בתוך שעתיים.
6. קרינת השמש במאלדיביים חזקה, גם עם אתה רגיל לסחוג וחילבה אל תשכח קרם הגנה וכובע.
7. רולר לפופינג שעולה פחות מ- 1,200$ של Shimano Stella בסקירה : סקירת רולר Daiwa Saltist 6000H
8. האנשים עושים את כל ההבדל, כדאי לברר עם איזה דייגים יוצאים.
9. לעכברי יבשה ודייגים ירוקים- דייג ברשת - 100 מונחי דיג שחייבים להכיר
10. חיים פעם אחת, חשוב לזכור את זה. לא מחזיקים דגים שלא מכירים בידיים.

סוף הדרך שמאללה

אילו תמונות איזו חוויה

תענוג שגובל בקינאה להשקיף על התמונות ולקרא מהכתוב

כל כך אהבתי שקנאתי עם חיוך רחב וטעם של ביקוש לעוד תמונות וחוויות

תודה יצחק