דגים פולשים

אחת הסכנות למגוון החיים (Biodiversity) הימי היא פלישת דגים ויצורים מזיקים לאזורים בהם קיימת אוכלוסיית יצורים וותיקה והומוגנית. לרוב מינים הפולשים לא ישרדו או ישגשגו במקומות מחיה בעלי תנאים שונים לחלוטין אך הסכנות כתוצאה מהגירה מוצלחת עלולות להביא עד להכחדת מינים.

מספר הפריטים הפולשים אינו מהווה אינדיקציה עיקרית לרמת הסיכון ליצורים האנדמיים או לרמת הנזק. קיימים מינים שהשתלבו באוכלוסיות מקומיות ללא גרימת נזק ממשי –מצד שני, קיימות עדויות על פלישת מינים המהווה סכנת הכחדה למינים מקומיים. האיומים העיקריים כוללים תחרות על מקורות מזון ושליטה באזורי רביה ומחיה.

לאחר שמין זר השתרש בהצלחה באזור מחיה אין דרך אפקטיבית להחזרת המצב לקדמותו. הדבר היחידי שנותר במצב זה הוא לנסות לצמצם את הסיכון ע"י מניעת הגירת פריטים נוספים דרך נתיבי ההגעה הראשיים. מאמר חדש ששלח אלי דוקטור מארק ספלדינג מתאר את התפלגות הסיבות והנתיבים לפלישת דגים ויצורים ימיים אחרים. רמות התיעוש ותהליך הגלובליזציה באופן לא מפתיע אחראים לכולם.

ספנות ימית
הספנות המודרנית מהווה את הסיבה השכיחה ביותר מכלל הסיבות לפלישות מינים זרים.
ספינות תובלה משתמשות במיכלי הצפה (ballast) לאיזון משקל הספינה לאחר ולפני פריקת הסחורה. בשעת מילוי המיכלים נשאבים עם המים דגים ממקום העגינה. דגים ששרדו במהלך ההרפתקה הימית משוחררים בעת פריקת המים בעת עגינה בנמל היעד מרוחק –לעיתים ביבשת אחרת.
חקלאות ימית
גידול זנים שאינם אנדמיים לסביבתם בכלובים ימיים נושא בחובו את הסיכון שהכלובים ייפרצו, לרוב כתוצאה מסערות ים קשות. האפשרות להקמת כלובים שיהיו עמידים בפני כל סכנה או סערה כנראה יקרה מדי עבור היזמים בענף. בחופי הארץ בשנים האחרונות לדוגמא נפרצו מספר פעמים כלובים דניסים.
כריית תעלות ימיות
כריית תעלות ימיות מאפשרת מעבר מינים בין מקורות מים שונים. תעלת פנמה ותעלת סואץ הם דוגמאות לתעלות שהביאו להגירה והשפעה על אוכלוסיות יצורים שהיו מנותקות לחלוטין. בים התיכון קיימות עדויות על עשרות זני דגים ומדוזות שעברו דרך תעלת סואץ והתנחלו בים התיכון. ההשפעה למיטב ידיעתי טרם נחקרה בצורה יסודית.
סחר בדגי נוי
הובלה של בעלי תמיד כרוכה בסיכון של בריחה ושחרור אבל במקרה של הובלה ימית של דגים- הסכנה גבוהה יותר.
מסחר במזון ימי חי
הובלה ימית של דגים ומינים חיים כחלק מתעשיית המזון.

הפלישה מתעלת סואץ
דוגמאות להגירת מינים מהים האדום שהשתרשו במארג החיים בים התיכון כוללות מספר דגים:
סיכן משויש- (עפ"י מדריך הדגים של ד"ר גולני) נקרא גם אראס- או קומוניסט. דג שהיגר בהצלחה לים התיכון. הדג הצמחוני, דומיננטי ובעל כושר הסתגלות גבוה שכנראה דחק אוכלוסיות דגים מקומיות. נפוץ בכל החופים בארץ, בעיקר באזורים סלעיים. דייגים רבים דגים אותו. ישנן עדויות שניצוד ע"י דגי אינטיאס בוגרים.
לוגינון נודד- נקרא גם אבו נפחא. הדג ארסי ואסור למאכל. בעל גוף מרובע ושיניים חדות. בחודשי החורף של עונת 2008 גברו הדיווחים על היתפסות פריטים רבים של הדג בחופים הדרומיים ע"י דייגים חובבים. צד דגי חוף שונים כגון מרמירים, סרגוסים ועוד.

סילגו נודד – נקרא ע"י דייגים דג טלוויזיה. דג נפוץ מאוד המצוי בכל החופים החוליים, ניזון מחסרי חוליות וסרטנים. מדריך על דיג טלוויזיות.

המצב הגלובלי
בארה"ב גובש תקנון מפורט לתפעול מיכלי ציפה של ספינות הפועלות במימי המדינה אך כדי לנקוט בפעולות צמצום נזקים נדרש מידע מוקדם מתעשיית דייג מקומיות ברחבי העולם. הבעיה שרוב תעשיות הדייג פועלות באופן שונה בנוגע לכריית נתונים ועיבודם וכך אין אפשרות להשוות בין הנתונים המתקבלים מתעשיות דייג שונות.

כדי לענות על האתגר מעל פרסמה העמותה האקולוגית של אמריקה שיטת ניקוד לדירוג הסיכונים הנובעים מפלישות דגים וזני מינים ימיים עפ"י מפתח סיכונים אחיד.

העדר מפתח סיכונים וסטנדרטים של דיווח מראים שוב שהנזקים הנגרמים מתהליך הגלובליזציה והתיעוש מקדימים את המחקר ואפשרות לנקיטת פעולות מנע בכל הקשור לנושא ניהול אוכלוסיות דגים ותעשיות דיג, ובמצב שבו מונצח היתרון המובנה של המסחר על המחקר העתיד עבור דייגים ודגים -נראה יבש מתמיד.