תפריט
קטגוריותבשיטה זו המטרה היא לשמור לא רק על חיי הדג, אלא גם על בריאותו הכללית על ידי מינימום פגיעה אפשרית מהקרסים ותהליך ההוצאה והשחרור. בדיג בס- Bass בפתיונות דמי (תחום ספורט מפותח עם בארה"ב) נוהגים להשאיר את הדג במים בתהליך השחרור וחלק מהדייגים משתמש בקרסים ללא תיל המאפשרים שחרור מהיר ולא פוצע של הדג. בכל מקרה, לא זורקים דג חזרה למים מגובה רב, לא על סלעים ולא על החול (שיסתדר לבד) אלא דואגים שהדג ישוב למים בריא ושלם.
מה לשחרר
יש כאלה המשחררים את כל הדגים חזרה, יש דייגים שמשחררים רק דגים קטנים, נקבות בהריון או רק דגים שהגיעו לבגרות מינית. הטיעון שבשחרור דגים שהגיעו לבגרות מינית וגם הטיעון מנגד, המצדד בשחרור דגים קטנים שלא הגיעו לבגרות מינית נוגעים לאותו היבט- שימור הזן. כך שלא משנה במה תבחרו, כל עוד זה מועיל ומצמצם פגיעה – שיחקתם אותה.
ציוד ודיעות נוספות
לדגים עם שיניים מאיימות (ברקודה, גומבר ולוגינון נודד לדוגמא) אפשר להשתמש ב – Dehooker, או משחרר-קרסים כדי להגן על אצבעות הדייג מדג עצבני.
ברוב המקרים וברוב זני הדגים אפשר לשלוף את הקרס בעדינות מפה הדג בעזרת שפיץ פלייר ולשחררו חזרה למים. קיים וויכוח בין ארגונים ירוקים ואוהבי טבע בחו"ל על מידת הנזק שנגרם לדגים למרות שחרורם. ישנם מחקרים ועדויות שחלק מהדגים לא מחלים באופן מלא מפציעת הקרס, וחלק מהמחלוקת נוגע להיבטי האכזריות ומידת הכאב שחש הדג. למרות זאת, רוב הדגים בכל אופן שורדים את הטראומה וחוזרים לסביבה הטבעית בתפקוד מלא.
תאונות דיג
לא תמיד ניתן לתפוס דג בצורה כזאת שהקרס תינעץ רק באזור הפה. במקרה של דיג פתיונות הרבה פעמים הדגים בולעים את הקרס עם הפתיון מעבר ללוע, וכל ניסיון שחרור של הדג יפצע אותו באופן אנוש. מצד שני חלק מהקרסים בנוי מחומרים מתכלים שתהליך העיכול בבטן הדג יפרק לאורך זמן -אם ישוב למים, כך שלא כל דג שבלע את הקרס ימות בהכרח.
שחרור נעים
לא את כל הדגים אני משחרר, אך רוב הדגים הקטנים (יחסית לזן) כגון גומברים, לוקוסים, לברקים, מליטות וכו' אני נוהג בדרך כלל להחזיר למים. אני חייב לציין שהתחושה המתלווה לשחרור דג חסר ישע שחייו תלויים בך לעיתים לא נופלת מחוויית התפיסה עצמה. צריך לנסות כדי להבין על מה מדובר.
מה לשחרר
יש כאלה המשחררים את כל הדגים חזרה, יש דייגים שמשחררים רק דגים קטנים, נקבות בהריון או רק דגים שהגיעו לבגרות מינית. הטיעון שבשחרור דגים שהגיעו לבגרות מינית וגם הטיעון מנגד, המצדד בשחרור דגים קטנים שלא הגיעו לבגרות מינית נוגעים לאותו היבט- שימור הזן. כך שלא משנה במה תבחרו, כל עוד זה מועיל ומצמצם פגיעה – שיחקתם אותה.
ציוד ודיעות נוספות
לדגים עם שיניים מאיימות (ברקודה, גומבר ולוגינון נודד לדוגמא) אפשר להשתמש ב – Dehooker, או משחרר-קרסים כדי להגן על אצבעות הדייג מדג עצבני.
ברוב המקרים וברוב זני הדגים אפשר לשלוף את הקרס בעדינות מפה הדג בעזרת שפיץ פלייר ולשחררו חזרה למים. קיים וויכוח בין ארגונים ירוקים ואוהבי טבע בחו"ל על מידת הנזק שנגרם לדגים למרות שחרורם. ישנם מחקרים ועדויות שחלק מהדגים לא מחלים באופן מלא מפציעת הקרס, וחלק מהמחלוקת נוגע להיבטי האכזריות ומידת הכאב שחש הדג. למרות זאת, רוב הדגים בכל אופן שורדים את הטראומה וחוזרים לסביבה הטבעית בתפקוד מלא.
תאונות דיג
לא תמיד ניתן לתפוס דג בצורה כזאת שהקרס תינעץ רק באזור הפה. במקרה של דיג פתיונות הרבה פעמים הדגים בולעים את הקרס עם הפתיון מעבר ללוע, וכל ניסיון שחרור של הדג יפצע אותו באופן אנוש. מצד שני חלק מהקרסים בנוי מחומרים מתכלים שתהליך העיכול בבטן הדג יפרק לאורך זמן -אם ישוב למים, כך שלא כל דג שבלע את הקרס ימות בהכרח.
שחרור נעים
לא את כל הדגים אני משחרר, אך רוב הדגים הקטנים (יחסית לזן) כגון גומברים, לוקוסים, לברקים, מליטות וכו' אני נוהג בדרך כלל להחזיר למים. אני חייב לציין שהתחושה המתלווה לשחרור דג חסר ישע שחייו תלויים בך לעיתים לא נופלת מחוויית התפיסה עצמה. צריך לנסות כדי להבין על מה מדובר.
מאמרים אחרונים
פרסומת